קורקינט חשמלי בטיחותי

שילדת קורקינט  בטוחה

זוהי שילדה שאין בה חופשים , יש מעט פיתול , יש מעט גמישות , זוהי שילדה שבנוייה נכון גאומטרית (מבחן פשוט רכיבה ללא ידיים )  כמובן בהיתייחס לאילוצים .

פרמטרים שיש לקחת בחשבון : מרחק בין גלגלים , גובה משטח העמידה , מרכז כובד, גובה הכידון , רוחב הכידון , יציבות הכידון במחבר לציר ההיגוי .

למרכז  כובד נמוך יש חשיבות עליונה . מצד שני אם הגחון מאוד צמוד לכביש יש בעייה של מעבר מכשולים , עלייה על מדרכה וכ"ו. גם כאן נדרש איזון נכון .

מהו קורקינט חשמלי בטיחותי 

מבחן פשוט ראשוני : שים רגל אחת על הקורקינט שנייה על הקרקע.  אחוז בשתי ידיים את המעצורים . דחוף את הכידון בתנועות מהירות קדימה ואחורה בחוזקה .  האם יש נקישות ? האם יש חופשים ? מצא את מיקום החופשים . האם הגלגל הקידמי זז קדימה / אחורה ?
אם התשובות לשאלות כן הכל מורגש מדובר במבחן הפשוט הראשון שבו הרוב המכריע של הקורקינט נכשלים.

בניגוד לאופניים בהם השילדה הקלאסית בנוייה בצורת מעויין (שני משלושים)  קורקנטים בנויים גרוע מאוד הנדסית – כולם.   וזרת כתוצאה מחוסר ברירה טבעי.  הקורקינט בנוי בצורך L
במבנה כזה נוצר לחץ וכוחות מאוד גדולים על נקודות החיבור בהם נמצאים מפרקי הקיפול .
מפרקים אלו בנויים לרוב בצורה שלא עומדת לאורך זמן בכוחות המופעלים.  הצירים שעשויים פלדה נמצאים בתוך אלומיניום שהוא חומר לא קשה. הצירים מרחיבים את החורים בגלל הכולות החזקים . החור מתרחב ונוצר חופש שהולך וגדל עם הזמן . התוצאה לא עלינו שבר והיתרסקות .

גלגלים

אי אפשר לסתור את חוקי הפיסיקה הבסיסיים .  ככל שהגלגלים גדולים יותר כך עולה רמת הבטיחות . לכן אופניים בטוחים יותר מקורקינטים.  בפיסיקה גלגל גדול מייצר תנע זויתי גדול . הכח הזה שומר על יציבות הגלגל ועמידה שלו מול פגעי הדרך.  בנוסף לתנע גלגל קטן מושפע יותר מכביש לא איכותי . הגלגל "מרגיש" כל אבן הכי קטנה כל מהמורה כל סדק וכל שיבוש.

ככל שהגלגל גדול יותר כך הוא ירגיש פחות את מפגעי הדרך.  גלגל קטן מעביר לרוכב את כל הזעזועים של הכביש וגורם לחוסר יציבות של הכלי.  כמובן שגלגל גדול פוגע בגודל הכלי לכן יש למצא את האיזון הנכון בין קומפקטיות לבטיחות ויציבות.  האיזון הזה הוא המפתח הנכון בתיכנון המוצר.

המעצורים בקורקינט

בקורקינטים לילדים שמשקל הכלי עד 12 ק"ג החוק מתיר מעצור אחורי בלבד כאשר המהירות המותרת עד 12 קמ"ש.  מעצור כזה מספיק טוב אם המהירות עד 12 קמ"ש.  אבל אם המהירות מעל 12 קמ"ש בהחלט מעצור אחורי לא יספק והוא מהווה סכנה של ממש . ממליץ לא לגעת במעצור אחש בלבד מאחור ןאיפילו שהוא איכותי ביותר.

מעצור חשמלי בקורקינט

זוהי שיטה פופלארית בגלל שעלות המעצור הזה היא אפס. בסהכ יש להגדיר בבקר פונקציה של עצירה . זה לא עולה וגם לא שווה הרבה.  העצירה מסתיעת בכח המגנטים שעל המנוע ובעצם מבצעת פעולה של נסיעה בכוון הפוך שגורם לעצירה. זוהי עצירה חלשה מאוד ואין להיסתמך עלי.

שילוב מעצור חשמלי עם מעצור מכאני

זוהי אופציה טובה. המעצור החשמלי עוזר למעצור המכאני ומסיעת בהפחתת שחיקת הרפידות . מעצור חשמלי בדרך כלל קיים רק על מנוע ללא גיר וללא קלאצ.  אפשר לשלב מעצור חשמלי במנוע עם גיר בתנאי שאין קלאצ. אבל מנוע גיר ללא קלאצ בעייתי מבחינה אחרת.

מעצורים הידראולים

אין ספק שנוחות השימוש , הדיוק והשליטה טובים יותר בצעצורים הידראולים איכותיים.  החסרון : הם דורשים רמת ידע ותחזוקה שלא תמיד בנמצא , ואם ימצא בעל המקצוע המתאים עלות התחזוקה יקרה יותר ממעצורים מכאנים.  יתרון נוסף הוא שאין צורך בכיוון . בנוסף הבוכנה לוחצת משני הכוונים את הדיסק – יתרון משמעותי.

תאורה

אין חולק על החשיבות של תאורה קידמית תיקנית ( לא מוכר לי שום פנס בארץ שעטמד בתקינה הגרמנית המחמירה ) וכמובן תאורה אחורי אדומה ורצוי מהבהבת כמו ב G4 להגברת הניראות.
חשוב שתאורה אחורית תיהיה נוחה להפעלה ורצוי שהיא תידלק דרך מערכת הכידון לנוחות הרוכב.

WhatsApp chat